אדם שנפגע במסגרת עבודתו ולא מסוגל לשוב לעבוד בעקבות הפגיעה, זכאי במקרים מסוימים לתשלום של דמי פגיעה. דמי הפגיעה מיועדים לפצות את העובד על אובדן ההכנסה ומשולמים לתקופה מוגבלת העומדת על 13 שבועות לכל היותר (91 ימים).
במקרים רבים התקופה קצרה יותר אך המטרה הכללית היא להמשיך לשלם לעובד כל זמן שנבצר ממנו לשוב לעבודתו. כמו כן מדי שנה נקבעת התקרה היומית עבור דמי הפגיעה. נכון להיום (2018) הסכום המקסימלי שניתן לקבל עבור כל יום הוא 1097.88 שקלים.
מי זכאי לקבל דמי פגיעה?
לקבלת דמי פגיעה זכאי מי שעומד בכל התנאים הבאים:
- העובד הוא בעל ביטוח נפגעי עבודה.
- בעקבות הפגיעה בעבודה, העובד לא מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה מתאימה אחרת (בהתאם לאישור מרופא תעסוקתי).
- העובד מחזיק בתעודה על אי כושר עבודה ממרפאה לתאונות עבודה או מהרופא המטפל, עם ציון מפורט של הפגיעות מהן הוא סובל וכן התייחסות לתקופה שבמהלכה נבצר ממנו לעבוד.
- העובד לא עבד במהלך התקופה המופיעה בתעודה: מי שנקבע לו אובדן כושר חלקי ולפי האישור הרפואי צומצמו שעות העבודה שלו, יהיה זכאי לדמי פגיעה בשיעור מופחת, לפי מספר השעות שבהן נאלץ להיעדר מעבודתו.
- אם העובד זכאי במקביל לתגמולי מילואים ולדמי פגיעה, יהיה עליו לבחור באחת מהאפשרויות בלבד.
- הזכאות לדמי פגיעה מבטלת את הזכאות לדמי אבטלה בתקופה הנתונה שעבורה מתקבלים דמי הפגיעה.
מי לא זכאי לקבל דמי פגיעה?
- עובד שבחר לעבוד בתקופה שבה נקבע לו אי כושר לעבוד (בהתאם לתעודה).
- מבוטח שבזמן הפגיעה היה בשיקום מקצועי או הכשרה מקצועית (משום שבמצב זה הכנסתו לא נפגעה כתוצאה מהפגיעה ולכן אין צורך לספק לו פיצוי).
- חוסה במעון לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), אסיר או עציר.
- עובד זר השוהה במדינת ישראל באופן לא חוקי.
שלבי ההליך
בשלב הראשון של התהליך יש למלא ביסודיות טופס “תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה”. בטופס יש לציין פרטים חשובים הרלוונטיים לפגיעה כמו האם נכחו עדים בתאונה (ואם כן, אז יש לציין את הפרטים האישיים שלהם), למי נמסרה הודעה על הפגיעה בעבודה ומהו תפקידו, היכן בדיוק אירעה הפגיעה ועוד.
אם הנפגע הספיק לחזור לעבודה, עליו לציין את התאריך שבו חזר לעבודה ולפרט אודות הטיפולים הרפואיים שקיבל. לטופס התביעה יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים שניתנו לנפגע לאורך התקופה כמו דו”ח חדר מיון, תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה, תעודה רפואית מבית חולים או כל מסמך שהוא שיש בו כדי להעיד על הנזקים הרפואיים שנגרמו בעקבות הפגיעה (לדוגמה דו”ח מד”א).
מקרים מיוחדים
אם הנפגע הוא עובד זר, עליו לצרף לטופס התביעה צילום של הדרכון ואם הנפגע הוא תושב השטחים, עליו לצרף צילום של תעודת הזהות. כמו כן אם מדובר בעובד עצמאי, יהיה עליו לצרף לטופס התביעה אישור מהגורם שעבורו בוצעה העבודה במהלכה אירעה הפגיעה (הזמנת עבודה, חשבונית על ביצוע העבודה, תעודת משלוח וכיו”ב).
אם הנפגע הוא מתנדב, עליו להמציא אישור מהגורם שהפנה להתנדבות. באישור צריך הגורם לאשר את עצם הקיום של ההפניה להתנדבות ובנוסף לאשר את כל הפרטים הרלוונטיים לפגיעה כמו מיקום הפגיעה וכיו”ב. על הגורם המפנה לחתום בטופס התביעה במקום השמור למעסיק.
במקרים שבהם הפגיעה הייתה תוצאה של תאונת דרכים או במקרים שבהם קיימת תביעת נזיקין נגד צד ג’, יש לצרף לטופס התביעה אישור משטרתי, העתק של התביעה לחברת הביטוח וצילום של תעודת הביטוח. אם הנפגע הגיש תביעה לקבלת פיצויים מצד שלישי שאינו המעסיק שלו כמו חברת ביטוח פרטית למשל, יהיה עליו להודיע על כך לביטוח הלאומי.
הגשת הטופס למוסד לביטוח לאומי
את הטופס יש להעביר לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו של הנפגע מוקדם ככול האפשר. את הטופס ניתן לשלוח בפקס, להשאיר בתיבת השירות של הסניף או פשוט למלא באופן מקוון. את המסמכים הנלווים ניתן לסרוק או לצלם ולשלוח יחד עם טופס התביעה המקוון.
אם למקום העבודה יש הרשאה מהביטוח הלאומי לשלם את דמי הפגיעה ישירות לעובד, מקום העבודה יהיה זה שאחראי להגיש את טופס התביעה למוסד לביטוח לאומי.
את טופס התביעה ניתן להגיש עד שנה אחת לכל המאוחר מיום הפגיעה. כל איחור בהגשת טופס התביעה יפגע בסיכויי הקבלה של התביעה. זאת כיוון שניתן לקבל כיום תשלומים באופן רטרואקטיבי עבור שנה אחת אחורה לכל היותר.
