קטרקט, תבלול או ירוד, היא מחלת עיניים הבאה לידי ביטוי בהתעכרות של העדשה. מדובר באחד הגורמים המרכזיים לירידה בראייה במדינות העולם המערבי ולגורם המרכזי לעיוורון במדינות המתפתחות.
תסמיני הקטרקט הם ירידה בראייה (ראייה מטושטשת), כפל ראייה (דיפלופיה), סינוור וכתמי צבע בשדה הראייה ושינוי ברפרקציה (שינוי מיופי או היפראופי כלומר קוצר ראייה או רוחק ראייה). הטיפול המקובל כיום המוצע לסובלים מקטרקט כולל ניתוח עיניים שבו מסירים את העדשה העכורה ומחליפים אותה בעדשה מלאכותית.
מה הם הגורמים לקטרקט?
ישנו מגוון רחב של גורמים להתפתחות של קטרקט. כך לדוגמה גיל מתקדם הוא בין הגורמים השכיחים שכן ככול שהמטופל מבוגר יותר, כך הסיכוי שיפתח קטרקט גבוה יותר בהתאם. בנוסף לקטרקט ישנם מרכיבים גנטיים מסוימים ולכן כאשר מאובחן קטרקט, יש לבחון את הסיפור המשפחתי של המטופל. מעבר לכל זה קטרקט מושפע ממחלות מערכתיות מסוימות כמו אי ספיקת כליות כרונית, סוכרת ודרמטיטיס, מהשמנת יתר ומהרגלי העישון של המטופל.
הסיבה לכך שקטרקט מוגדר במקרים רבים כמחלת מקצוע היא שישנם גורמים שונים להתפתחות קטרקט, המאפיינים תנאי עבודה במקומות עבודה מסוימים. כך לדוגמה בין היתר חשיפה לרעלים יכולה לגרום להתפתחות של קטרקט והדבר נכון גם לגבי חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית היכולה להתרחש גם במקום העבודה.
באילו מצבים ניתן להכיר בקטרקט כמחלת מקצוע?
כדי שהעובד יוכל לקבל פיצויים ודמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, יהיה עליו להוכיח שישנו קשר סיבתי ישיר בין התפתחות הקטרקט לבין עיסוקו ומשלח ידו וכי המחלה התפתחה בזמן שהקטרקט הופיע ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע, עקב עיסוקו כעצמאי או עקב עבודתו כשכיר.
המחלה תוכר כמחלת מקצוע בעיקר במקרים שבהם יתברר כי הגורם לקטרקט הוא חשיפה לרעלים, לקרינה בלתי מייננת, לקרינה מייננת או לחום גבוה. כך לדוגמה לאורך השנים האחרונות הכיר המוסד לביטוח לאומי בקטרקט כמחלת מקצוע בקרב עובדים שעסקו בייצור מלט, בהתכת מתכות, בריתוך ובייצור זכוכית.
על המבוטח להוכיח שבמסגרת עבודתו ביצע באופן שיטתי פעולות מסוימות שגרמו לראייתו להישחק וכי בעקבות הפגיעה בעין או בעיניים, נבצר ממנו להמשיך לעבוד באופן יומיומי. במקרים החמורים ביותר, הקטרקט עשוי להוביל לכך שהעובד יאבד את כושר העבודה שלו לצמיתות ולא יוכל להמשיך להשתכר.
באילו מקרים לא יכירו בקטרקט כמחלת מקצוע?
בכל מקרה שבו יתברר שהקטרקט הוא תוצאה של נסיבות חיצוניות שאין קשר בינן לבין תנאי העבודה, לא תוכר המחלה כמחלת מקצוע. אי לכך, על העובד להוכיח שהפגיעה התרחשה כאשר עבד במקום העבודה שלו ולא קודם לכן ובנוסף יהיה עליו להוכיח שהפגיעה היא לא תוצאה של חבלה שספג מחוץ למקום העבודה למשל.
כפי שציינו, ישנם גורמים רבים להתפתחות קטרקט ולכן במקרים רבים לא פשוט להצביע על קשר סיבתי ישיר בין תנאי העבודה להתפתחות המחלה. יחד עם זאת, גם במקרים שבהם התביעה שהוגשה למוסד לביטוח הלאומי נדחית, עדיין אין סיבה לומר נואש. לאורך השנים תביעות רבות שנדחו, התקבלו בסופו של דבר על ידי הביטוח התאומי, לאחר התערבות של בית הדין לעבודה.
