רופאים תעסוקתיים הם רופאים המתמחים בביצוע של בדיקות רפואיות לעובדים, במטרה להעריך את מידת הכשירות שלהם לעבודות מסוימות או להמשך עבודתם במקומות עבודה מסוימים.
בנוסף למומחיות הרפואית של הרופא התעסוקתי, הוא מחזיק בידע רב בנושאים משפטיים וחברתיים וכן בידע הקשור לסיכונים סביבתיים. רופאים תעסוקתיים מועסקים בין היתר בקופות החולים, במקומות עבודה מסוימים, במוסדות ציבור שונים ועוד.
במסגרת תפקידו של הרופא התעסוקתי הוא נדרש להעריך את מצב בריאותו של העובד לפני קבלתו לעבודה או לפני תחילת עבודתו במקום עבודה מסוים, לבצע פיקוח רפואי ולזהות גורמי סיכון שונים במקומות עבודה, לקבוע ולהעריך אובדן כושר עבודה, לנהל רישום ולבצע מעקב מסודר אחרי עובדים במקומות עבודה מסוימים ועוד. בנוסף רופאים תעסוקתיים מבקרים במקומות עבודה שונים כמו מפעלים או בתי חרושת ומספקים שירותי ייעוץ בנוגע לשמירה על בריאות העובדים.
כתיבת חוות דעת רפואית
אחד מתפקידיו החשובים ביותר של הרופא התעסוקתי הוא כתיבה של חוות דעת רפואית לבתי המשפט או למוסד לביטוח לאומי. בכל מקרה שבו העובד מבקש לקבל הכרה כנפגע עבודה, באפשרותו לפנות לרופא תעסוקתי וזה האחרון צריך לספק חוות דעת מפורטת בנוגע לנסיבות המקרה ולקשר שבין תנאי העבודה או נסיבות המקרה, לתסמינים שמהם סובל העובד. במקרים רבים חוות הדעת הרפואית היא הדרך היחידה לשנות החלטה שהתקבלה בביטוח הלאומי או בבית המשפט.
כך לדוגמה עובד מפעל שחלה בסרטן הריאות, הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכירו בו כנפגע עבודה ובמחלת הריאות ממנה סבל, כמחלת מקצוע. לטענתו במסגרת עבודתו נחשף לחומרים מסרטנים שונים שהובילו להתפתחות המחלה.
המוסד לביטוח לאומי טען לעומת זאת שהעובד נהג לעשן במשך שנים רבות ולפיכך אין סיבה להכיר במחלת הריאות הקשה ממנה סבל כמחלת מקצוע שכן אין קשר בינה לבין תנאי העבודה של העובד.
בצר לו פנה העובד לרופא תעסוקתי שקבע כי אמנם לעישון הסיגריות יש משקל רב בהתפתחות המחלה, אך גם לחומרים שאליהם נחשף במהלך עבודתו ישנו משקל מסוים בהתפתחותה. לאור זאת הנחה בית הדין הארצי לעבודה את המוסד לביטוח לאומי להכיר במחלתו של העובד כמחלת מקצוע.
הערכת עובדים ובדיקת כושר עבודה
ישנם מקרים רבים שבהם עובדים נדרשים לעבור בדיקה רפואית אצל רופא תעסוקתי. בין היתר מדובר במקרים שבהם העובד עבר תאונה ובעקבות זאת מתקשה להמשיך בעבודתו, במקרים שבהם עובדת נכנסה להיריון ותנאי העבודה מהווים סכנה לה ו/או לעובר ועוד. בדיקה אצל רופא תעסוקתי נדרשת בעקבות פנייה המתקבלת ממפקח העבודה, מהמעסיק, מרופא מומחה אחר, מוועד העובדים או מהעובד עצמו.
במסגרת הבדיקה הרפואית, הרופא התעסוקתי מקיים שיחה עם העובד על מנת שיוכל לקבל כמה שיותר מידע על מצבו הבריאותי והתפקודי ועל תנאי העבודה שלו. במקרים רבים תבוצע לעובד גם בדיקה גופנית וכן תינתן התייחסות למסמכים רפואיים שיספק הנבדק. עם סיום הבדיקה יהיה על הרופא התעסוקתי לקבוע האם העובד כשיר להמשיך בעבודתו או שמא איבד באופן חלקי או מלא את כושר העבודה.
לא אחת מחליט הרופא כי העובד מסוגל להמשיך לעבוד באותה עבודה אך תחת מגבלות מסוימות. כך לדוגמה הרופא יכול לקבוע שהעובד רשאי לעבוד פחות שעות, ליהנות מתנאים מיוחדים, להימנע מפעולות ספציפיות כמו הרמת עצמים כבדים ועוד.
נכון להיום על מנת שעובד יוכל להתפטר בעקבות מצב בריאותי לקוי וליהנות מפיצויי פיטורין, עליו להמציא אישור מטעם רופא תעסוקתי שבו כתוב כי בכפוף למגבלות שעמן צריך להתמודד העובד על רקע בריאותו הלקויה, אין באפשרותו להמשיך לעבוד בתנאים שאליהם הורגל או שאין הוא מסוגל להמשיך לעבוד כלל.
יש להבין כי נכון להיום רופאי משפחה לא מוסמכים לקבוע אובדן כושר עבודה: לצורך קבלת אישור על אובדן כושר עבודה, יש לפנות באופן בלעדי לרופא תעסוקתי.
החמרה במצב רפואי
כפי שציינו, רופא תעסוקתי יכול להוביל לשינוי החלטות שהתקבלו בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. כך לדוגמה, עובד שנפסקו לו אחוזי נכות מסוימים, יכול בהתאם לצורך לפנות באופן פרטי לרופא תעסוקתי ולבקש לעבור בחינה מחודשת של מצבו הרפואי והתפקודי.
המוסד לביטוח לאומי לא מחויב לקבל את פסיקת הרופא החיצוני ובמקרים רבים אכן הקביעה הראשונית של הוועדה הרפואית נותרה על כנה חרף קביעת הרופא התעסוקתי שאליו פנה העובד באופן פרטי. יחד עם זאת לא ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה, מבלי לספק אישור רשמי מרופא תעסוקתי על כך שמצבו הרפואי של המבוטח חמור יותר מזה שפסקה הוועדה.