בכל שנה אנחנו שומעים על מספר בלתי נתפס של תאונות עבודה בישראל, אחוז לא מבוטל מהן מסתיים בפגיעה חמורה או אפילו
במוות. בין אם הסיבה לכך היא רשלנות של העובד או המעביד, חוסר זהירות רגעית, תכנון לקוי של העבודה או כל דבר אחר, ברור מדוע הפגיעה היא בעלת פוטנציאל אדיר לנזק ברמה הגופנית והכלכלית כאחד: חשבו על ההוצאות הגבוהות של הטיפולים הרפואיים, או על ההשלכות של אובדן כושר עבודה לפרק זמן כזה או אחר.
מה המהות של תוספת סיכון?
המהות הבסיסית של תוספת סיכון פשוטה להבנה: זהו סכום כסף שמקבל עובד, שבעבודתו יש מידה מסוימת של סיכון (למשל עבודה בגובה או עם חומרים מסוכנים), מהמעסיק שלו. תוספת הסיכון היא חלק בלתי נפרד מהמשכורת של העובד, משולמת מדי חודש וניתנת בצורה אוטומטית. ואגב, היא נחשבת לחלק מהותי מהמשכורת גם כאשר מחשבים את הפנסיה הצפויה לעובד עם היציאה שלו ממעגל העבודה.
מהי המשמעות של ההנחיות האחרונות בפועל?
ההנחיות האחרונות של רשויות המס בישראל מדברות על החובה של מעסיקים לשלם לאוכלוסיית העובדים שלהם תוספת סיכון בגין פגיעות עבודה, וזאת החל מינואר 2019 ועד לסוף שנת 2023. התוספת הנדרשת היא בגובה של 0.35-0.1% מהשכר של העובד, כאשר המוסד לביטוח לאומי הוא שיגדיר לכל אחד מהמעסיקים את רמת הסיכון בהתאם להיסטוריית הפגיעות בעבודה, אם יש כאלה, בחמש השנים האחרונות.
האם זהו שחר של יום חדש?
החקיקה האחרונה מיועדת ככל הנראה למטרה ברורה אחת: להקטין ככל האפשר את האחוז המדאיג של תאונות ופגיעות בעבודה בישראל. באמצעות התוספת הזו ניתן יהיה לשפר מעט את מצבם של העובדים הנפגעים, שנכנסים לרוב לבור כלכלי לא פשוט בעקבות הנזק הגופני שנגרם להם. יש שיטענו שהצעד הזה הוא חלק מהניסיונות לדרבן מעסיקים אשר בתחום שלהם יש מידה מסוימת של סיכון לפעול על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר של בטיחות ולדאוג לאוכלוסיית העובדים שלהם.
לקריאה נוספת:
נפגעי עבודה – המוסד לביטוח לאומי
תקיפה במהלך ובעקבות העבודה – האם זה נחשב לתאונת עבודה?
דמי פגיעה לנפגע עבודה – הליך קבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי