פגיעה בעבודה
  • בית
  • תאונת עבודה
    • מהי פגיעה בעבודה?
    • תאונת עבודה עצמאי
    • תקיפה תוך כדי ועקב עבודה
    • החמרת מצב בתאונת עבודה
    • הגבלת רעש במקום העבודה
    • פגיעה בשמיעה בעבודה
  • הטרדה מינית
    • הטרדה מינית בעבודה
    • הטרדה מינית מילולית
    • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני
    • הטרדה מינית במסגרת יחסי מרות
    • הטיפול בתלונה על הטרדה מינית
  • מחלת מקצוע
    • מחלת מקצוע או תאונת עבודה?
    • סרטן הריאה
    • מחלות מפרקים
    • מחלות קרינה
    • הרעלה
    • קטרקט
  • זכויות עובדים
    • עורך דין פגיעה בעבודה
    • זכויות בני משפחה של נפטר מפגיעה בעבודה
  • ביטוח לאומי
    • ועדה רפואית
    • רופא תעסוקתי
    • קצבת אובדן כושר עבודה
    • דמי תאונה
    • הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע בעבודה
  • בית
  • תאונת עבודה
    • מהי פגיעה בעבודה?
    • תאונת עבודה עצמאי
    • תקיפה תוך כדי ועקב עבודה
    • החמרת מצב בתאונת עבודה
    • הגבלת רעש במקום העבודה
    • פגיעה בשמיעה בעבודה
  • הטרדה מינית
    • הטרדה מינית בעבודה
    • הטרדה מינית מילולית
    • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני
    • הטרדה מינית במסגרת יחסי מרות
    • הטיפול בתלונה על הטרדה מינית
  • מחלת מקצוע
    • מחלת מקצוע או תאונת עבודה?
    • סרטן הריאה
    • מחלות מפרקים
    • מחלות קרינה
    • הרעלה
    • קטרקט
  • זכויות עובדים
    • עורך דין פגיעה בעבודה
    • זכויות בני משפחה של נפטר מפגיעה בעבודה
  • ביטוח לאומי
    • ועדה רפואית
    • רופא תעסוקתי
    • קצבת אובדן כושר עבודה
    • דמי תאונה
    • הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע בעבודה

עדכון חשוב: תוספת סיכון בענף הבניה

בכל שנה אנחנו שומעים על מספר בלתי נתפס של תאונות עבודה בישראל, אחוז לא מבוטל מהן מסתיים בפגיעה חמורה או אפילועדכון חשוב: תוספת סיכון בענף נפגעי העבודה במוות. בין אם הסיבה לכך היא רשלנות של העובד או המעביד, חוסר זהירות רגעית, תכנון לקוי של העבודה או כל דבר אחר, ברור מדוע הפגיעה היא בעלת פוטנציאל אדיר לנזק ברמה הגופנית והכלכלית כאחד: חשבו על ההוצאות הגבוהות של הטיפולים הרפואיים, או על ההשלכות של אובדן כושר עבודה לפרק זמן כזה או אחר.

בכל שנה, אנחנו שומעים על חידושים ושינויים במדיניות השכר והמיסים בישראל. אחד העדכונים המשמעותיים של 2020 התייחס לאותם תרחישים של תאונת עבודה, בדמות תוספת סיכון לענף נפגעי הבנייה.

מה המהות של תוספת סיכון?

המהות הבסיסית של תוספת סיכון פשוטה להבנה: זהו סכום כסף שמקבל עובד, שבעבודתו יש מידה מסוימת של סיכון (למשל עבודה בגובה או עם חומרים מסוכנים), מהמעסיק שלו. תוספת הסיכון היא חלק בלתי נפרד מהמשכורת של העובד, משולמת מדי חודש וניתנת בצורה אוטומטית. ואגב, היא נחשבת לחלק מהותי מהמשכורת גם כאשר מחשבים את הפנסיה הצפויה לעובד עם היציאה שלו ממעגל העבודה.

חשוב להדגיש שהחוק בישראל כיום אינו מחייב תשלום של תוספת סיכון עבור העובדים, גם כאשר מדובר בענף הידוע ברמות הסיכון הדי גבוהות שלו. עם זאת, בהרבה מאוד ענפים ומגזרים נחתמו עם השנים הסכמים קיבוציים ונוסחו צווי הרחבה, שהופכים את תוספת הסיכון בעבודה לחובה של ממש עבור המעסיקים. חשוב כמובן לוודא מהי המדיניות הנהוגה בכל תחום, וליישר קו עם ההנחיות האחרונות של גורמי הממשל בישראל.

מהי המשמעות של ההנחיות האחרונות בפועל?

ההנחיות האחרונות של רשויות המס בישראל מדברות על החובה של מעסיקים לשלם לאוכלוסיית העובדים שלהם תוספת סיכון בגין פגיעות עבודה, וזאת החל מינואר 2019 ועד לסוף שנת 2023. התוספת הנדרשת היא בגובה של 0.35-0.1% מהשכר של העובד, כאשר המוסד לביטוח לאומי הוא שיגדיר לכל אחד מהמעסיקים את רמת הסיכון בהתאם להיסטוריית הפגיעות בעבודה, אם יש כאלה, בחמש השנים האחרונות.

המשמעות היא שתוספת הסיכון תגדיל למעשה את הכספים שהמעסיקים מפרישים לעובדים מדי חודש במסגרת דמי הביטוח הלאומי. הפרשת המעסיק בשיעורים המופחתים צפויה לעמוד על 3.55%, בעוד שבשיעורים הסטנדרטיים מדובר בלא פחות מאשר 7.6%. אם המוסד לביטוח לאומי מגדיר עבור מעסיק נתון תוספת סיכון מוגדלת, את היתרה שיש לשלם הוא יעביר מדי שנה ב-1 במאי, עבור שנת המס האחרונה.

האם זהו שחר של יום חדש?

החקיקה האחרונה מיועדת ככל הנראה למטרה ברורה אחת: להקטין ככל האפשר את האחוז המדאיג של תאונות ופגיעות בעבודה בישראל. באמצעות התוספת הזו ניתן יהיה לשפר מעט את מצבם של העובדים הנפגעים, שנכנסים לרוב לבור כלכלי לא פשוט בעקבות הנזק הגופני שנגרם להם. יש שיטענו שהצעד הזה הוא חלק מהניסיונות לדרבן מעסיקים אשר בתחום שלהם יש מידה מסוימת של סיכון לפעול על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר של בטיחות ולדאוג לאוכלוסיית העובדים שלהם.

מה זה אומר מבחינתכם? פשוט מאוד: אם אתם עובדים במקצוע שיש בו רמות סיכון, ומקבלים תוספת סיכון, חשוב שתוודאו שהשינויים האלו אכן באו לידי ביטוי גם במקרה שלהם. כאשר התשובה שלילית, ניתן ליצור קשר בהקדם עם המעסיק או חשבי השכר בארגון כדי שיבצעו את העדכונים הנדרשים על פי חוק.

לקריאה נוספת:
נפגעי עבודה – המוסד לביטוח לאומי

אולי יעניין אותך גם:

תקיפה במהלך ובעקבות העבודה – האם זה נחשב לתאונת עבודה?

דמי פגיעה לנפגע עבודה – הליך קבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי



המאמרים הפופולארים ביותר
  • תאונת עבודה עצמאי
  • החמרת מצב בתאונת עבודה: מה עושים?
  • תקיפה תוך כדי ועקב עבודה
  • רופא תעסוקתי
  • מחלת מקצוע או תאונת עבודה?
לפרסם כאן | תנאי שימוש
כל הזכויות שמורות לבעלי האתר. אין לעשות כל שימוש בתוכן | המידע באתר אינו מהווה או מחליף חוו"ד / יעוץ משפטי
צרו עמנו קשר
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס