תאונת עבודה שגרמה לפגיעה בעין

העין היא איבר רגיש מאוד וקשה להגן עליה. פגיעות בעיניים בזמן העבודה מתרחשות לצערנו די בקלות. פגיעה בעין יכולה להגרם בשל גוף זר שחודר לעין, חשיפת העין לחומרים מסוכנים, דלקת עיניים לאחר חשיפה ארוכה למסכים וכולי.
פגיעה בעין עלולה לגרום לחסימה של תעלת הדמעות, פגיעה בשדה הראיה או בחדות הראיה, פגיעה בתנועות העיניים, דלקות בעפעפיים ובלחמיות העיניים, ברשתית, בעצב הראיה, וכולי. כל פגיעה מקנה אחוזי נכות שונים. הפגיעות מוגדרות בספר התקנות של הביטוח הלאומי.

קביעת אחוזי הנכות בשל פגיעה בעין בתאונת עבודה

ככלל, אחוזי הנכות שנקבעים בעקבות תאונת עבודה הם לפי היקף הפגיעה. פגיעות בשדה הראיה או בחדות העין מקנות 5% עד 100% נכות, תלוי בירידה בראיה. הנפגע יכול לנסות לתבוע זכויות המגיעות מהמוסד לביטוח לאומי, ביטוח תאונות אישיות, וכולי.

בדרך כלל בשל אבדן יכולת ראיה בעין אחת בתאונת עבודה נקבעים 30% נכות, ועין שניה פגועה מגדילה את אחוזי הנכות. פגיעה בראיה יכולה להיחשב כאובדן כושר עבודה כאשר הוגבלה יכולת העבודה של הנפגע.

מענק חד פעמי או קצבה חודשית עקב פגיעה בעין?

במקרה של תאונת עבודה שבה נפגעו העיניים, ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי, לחברת ביטוח פרטית וכולי. הליך התביעה צריך להיות מנוהל על ידי איש מקצוע מנוסה שעוסק במימוש זכויות רפואיות. נפגע בעינו יקבל מענק חד פעמי או קצבה חודשית. אחוזי הנכות נקבעים בוועדה רפואית ועל פי האחוזים תיקבע גובה הקצבה. מענק חד פעמי יינתן לנפגע כאשר נקבעים לו בין 9% – 19% נכות. קצבה חודשית תינתן לנפגע בקביעה של 20% נכות ויותר. הקצבה נקבעת על פי ממוצע שכר שקדם לתאונה.

מן הפסיקה

פגיעה במהלך העבודה ממסור הדראולי

בית המשפט דן בתביעה שהגיש עובד אשר נפגע ברשתית העין בשל תאונה שנגרמה מעבודה עם מסור בטון. בית המשפט קבע שהעובד לא שמר על הוראות הבטיחות מאחר ולא חבש משקפי מגן ולא שמר על מרחק מספק מהמכשיר. באותו מקרה טען העובד שנפגע בעת עבודתו עם מסור הידראולי לצורך ניסור בטון. העובד נפגע ברשתית העין שנקרעה לאחר חדירה של רסיסי מתכת. אחוזי הנכות שנקבעו לו עמדו על 30%. בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) התשל”ז – 1997, המעביד צריך לפקח על כך שהעובדים ינקטו באמצעי הבטיחות, וכן לקבוע כללים לשימוש באמצעי מיגון ולא להתעלם מההוראות.

בית המשפט פסק שהמעביד חייב בחובת זהירות מוגברת כלפי העובדים שלו, בכל מה שקשור לשמירה על העובדים, ולפיקוח של הוראות שנוגעות לבטיחות בסביבת העבודה, כלי העבודה וציוד בטוח. כמו כן על המעביד מוטלת החובה להזהיר את העובדים מסיכונים בעבודה, והוא חייב לוודא שהעובדים משתמשים במיגון. במקביל נקבע כי לעובד היה אשם תורם במקרה זה של 20% , שכן זלזל באמצעי הזהירות והבטיחות. על אף שהיה מודע להוראות, הוא לא חבש משקפי מגן, לא שמר מרחק בטחון, ולא דאג למגן למכונה. בסופו של דבר נקבעה לעובד נכות תפקודית של 30% ונכות רפואית 41%, ונפסקו לו פיצויים (בניכוי האשם התורם), בגין הפסדי פנסיה, עזרת הזולת, אבדן כושר השתכרות, הפסד הכנסות, ונזק לא ממוני.

פגיעה בכושר השתכרות של עובד בשל אבדן ראיה בעין אחת

עובד שאיבד את עינו בעבודה טען שאבד את כושר השתכרותו בעקבות הנכות הרפואית ממנה סבל. הנתבעים טענו שהעובד המשיך בעבודה אחרי התאונה. העובד ביקש שיפסקו לו 50% נכות תפקודית בשל אבדן הראיה בעין. מבחינה עובדתית העובד המשיך לנהוג ולעבוד במפעל, וגם שכרו עלה. כמו כן המומחה קבע שהתובע יכול לעבוד ולהתמודד עם מצבו הרפואי. בית המשפט פסק כי כאשר מתרחש מקרה של אבדן ראיה בעין אחת, יש לקבוע אבדן כושר ההשתכרות של , 30% , וחריגה מכך תהיה רק במקרים שהעבודה שבה עוסק האדם מסכנת את עינו הבריאה וגורמת לו להימנעות מפעילות.